ממשנת הרציה:
פרעה הוא האומר לראשונה: "הנה עם בני ישראל". הוא הודה בכך שבני ישראל אלה כבר אינם יחידים פרטיים, אלא גילוי של עם. הידיעה הגדולה שאנחנו עם, "אשר בחר בנו מכל העמים", כלומר בריה מיוחדת במובן הכללי — יוצאת מפיו הטמא של פרעה! החידוש הגדול, פלא הפלאים, שאנו עם — "עם זו יצרתי לי"1 — נזרק מפיו של הרשע הזה. אבל אין זה משנה כלום, כי הכל מעשיו של הקדוש ברוך הוא — גם פרעה וגם גלות מצרים. מאז, אנו הולכים ומופיעים בסדרי הדורות של ההיסטוריה בתור מציאות ציבורית, וביטוי זה נזרק מפיו של פרעה, בין אם הוא ידע, בין אם לא ידע מהו מובנו הנורא והגדול. על כל פנים, חידוש זה מתגלה על ידו. הכל שייך לסיבוב האלוהי העילאי. עלינו להתרגל קצת להתבונן מה נעשה כאן איתנו, ולראות את הסידור האלוהי העליון שמופיע גם על ידי גוי.
כך גם בימינו, הגויים הם שהתחילו לטפל בעניינינו ולברר אפשרות של הקמת מדינה, והניחו את יסודה על ידי הצהרת בלפור, הקמת ועדת פיל והחלטת חבר הלאומים. הם התייגעו מאוד כדי למצוא באיזה אופן לממש את החלום הזה, ואכן אחר כך הופיעה המדינה. יש להבין שסידור עניינינו אינו מתחיל מפעולות הגויים או מפעולותינו, אלא מהכוח הפנימי הדוחף אותנו, מדבר ד' המתגלה על ידינו ומתוכנו. עם ישראל הוא בריה אלוהית מיוחדת שיש לו גוף חזק ואף נשמה גדולה. לכל גוף יש חיוניות פנימית המחיה אותו והנקראת נשמה. הדבר נכון לגבי כל איש פרטי, ולא פחות מזה לגבי צבור, לגבי עם. גם לכלל ישראל יש נשמה, נשמת האומה. הגוף הישראלי הוא גילוי של הנשמה הישראלית וכוחותיה האדירים. תהליך הגאולה מתחיל מהכוח הפנימי של נשמת האומה, השואפת לגאולה. והמקור לכל היא יד ד', הדוחפת אותנו לחזור הביתה2.
1 ישעיהו מ"ג כ"א.
2 שיחות הרצ"י בראשית עמ' 411, שמות עמ' 32-3, ועי' לנתיבות ישראל א' עמ' י”ב-י”ד.