ממשנת הרציה:
חנוכה הוא היום טוב האחרון שלנו בסדר השנה. יש לנו ימים טובים מפסח עד חנוכה. פורים הוא נס מסוג אחר, נס של חוץ לארץ, בלי אמירת הלל. בחנוכה אומרים הלל שלם מפני שהוא נס של ארץ ישראל. גם עכשיו אנו נמצאים בתוך ניסים של ארץ ישראל, ונקווה שנזכה בעזרת ד' לעוד ניסי ארץ ישראל.
בחנוכה נפגשים בשני סוגי הניסים המקיפים את כל חיי האדם: נס גלוי, ונס נסתר שלא תמיד מבחינים בו. מצד אחד היה נס פך השמן שהספיק ליום אחד ודלק שמונה ימים. זאת מציאות של יצירת יש מאין! מצד שני – הנס במלחמה. אנחנו עשינו מלחמת מצוה, כמו עכשיו, ועל המלחמה הזאת חלה ברכה א-לוקית ניסית מופלאה בפלאי פלאים בתוך מעשי ידינו. זאת ניסיות הנאחזת בטבע, במעשי האדם.
יש שנוטים לשכוח שכל תופעות העולם הן גילוי א-לוקות. כמו שרבונו של עולם מתגלה בנס – כך הוא מתגלה בטבע, אבל אלה דרגות שונות בהתגלות. הנס הוא נשמת הטבע, רוח החיים האמיתי של הטבע. מכוח הנס יש מציאות וטבע. לכן, אחרי הנס, הטבע חוזר ומתגלה. בחנוכה נפגשים הנס והטבע, הניסיות הפלאית של יצירת יש מאין והניסיות המלחמתית. גם בזמנינו יש ניסים המופיעים על ידינו ומתוכנו. גם בכיבוש הארץ בימינו היו ניסים רבים של מסירת "רבים ביד מעטים", והמוני ערבים ברחו מפני קומץ יהודים. וכן בשטח הפוליטי: הצהרת בלפור והכרזת המדינה הן התגלות נס א-לוקי במעשים שנראים לכאורה טבעיים ומובנים. אנחנו מוקפים קדושה ונפלאות מכל הצדדים1.
1 שיחות הרצ"י מועדים ח"א עמ' 140-144, 152-4, 180.