ממשנת הרציה:
המילה "מלאכים" מופיעה בתנ"ך במובן של בני אדם בתפקיד שליחים. אבל רש"י כאן מסביר בשם חז"ל: "מלאכים ממש"! כלומר – יצורים שמימיים, ש"מקדישים אותו בשמי מרום". יעקב אבינו הוא בן אדם שחי בעולם הזה על פני כדור הארץ, והוא שולח מלאכים ממש! אנחנו לא רגילים להיפגש עם מלאכים. אך יעקב אבינו הוא אדם מסוג שונה, אדם ששייך למלאכים. אין זה דבר כל כך פשוט. ולא רק שיעקב אבינו שייך למלאכים, אלא הוא אף אדון עליהם. הוא עושה אותם שמשים שלו, ושולח אותם לשליחות חשובה מאד. אמנם אנחנו לא רגילים למציאות זו, אבל יש מקום להתרגל אליה. אצל אנשים גדולים כאברהם אבינו, יצחק אבינו ויעקב אבינו – זהו דבר רגיל. צריך לדעת שקיימים בני אדם שיש להם סידורי דברים בעולם הזה, לא רק בין אדם לחבירו, אלא גם קשרים עם דברים שמימיים, עם כוחות אדירים עילאיים מלאכיים. יש מקום להתרגל לעובדה שיש אנשים גדולים שנפגשים עם מלאכים ממש.
אנו רגילים להחשיב את עניני העולם הזה כדברים ממשיים. אולם לא פחות מהם, אף העניינים הרוחניים הם מציאות ממשית, ולא מיסטיקה בעלמא. לפני זמן מה, עסקנו בבירור הלכה, והסברתי את הדברים באופן גדול, באופן רוחני. אמר מישהו: "אם זה רוחני, אם כן, אין זה ממשי? אין זה אמיתי?" אמרתי: "מה פירוש ממשי? לא רק דברים שאפשר להרגיש באצבע או לראותם בעיניים הם ממשות"! דברים רוחניים הם ממשות, הם אמת, הם מציאות, באופן הרבה יותר גדול מאשר דברים מוחשיים. לכן כשרש"י רוצה להסביר שיעקב אבינו שלח מלאכי עליון, הוא כותב "מלאכים ממש". זו מדרגת יעקב אבינו1.
1ע"פ שיחות הרצ"י בראשית עמ' 287-8.